פרשת כי תצא – לצאת למלחמה ולנצח! –

כשאנו שומעים על חיילים או קשישים בודדים, אנו מתמלאים חמלה ומחפשים דרך כיצד לסייע להם לחיות טוב יותר במצב שהם נמצאים. האדם בטבעו, נזקק לחברה תומכת וכשנתבונן מה קורה היום בחברה – נגלה שבמעגל הבדידות נמצאים קהלים רחבים.

הבדידות אינה נובעת רק ממרחק פיזי, אלא גם ממרחק נפשי. בני נוער רבים מרגישים בודדים כי אינם מקבלים את התמיכה לה הם זקוקים, מההורים או המורים ויותר מכך, המדיה גורמת לאנשים להתכנס בתוך עצמם מול המסך ויכולה לגרום לראיה מעוותת של המציאות. פעמים רק מהצפיה בהצלחות של חברים על הצג נוצרת קנאה. מה שהנוער שוכח זה שאת הכישלונות החברים לא מעלים למדיה החברתית. הבדידות יכולה להיות בכל מקום בחיים, כדוגמת זוגות שחיים שלושים שנה בבדידות, הם יחד רק בשביל לקדם את האינטרסים האישיים שלהם.

חודש "אלול" ופרשת השבוע כי תצא נותנים לנו כלים לצאת מהבדידות.  במגילת שיר השירים, שלמה המלך מדמה את הזוגיות בין איש לאשה לקשר שבין היהודי לה'. ה' הוא החתן ובני ישראל הם הכלה. אחד מהדרכים לחיזוק הקשר מופיע בפסוק "אני לדודי ודודי לי" שראשי התיבות שלו הם אלו"ל. במשך השנה אנו יכולים לחיות בבדידות בלי הרגשת חיבור לה'. יכולים לקיים מצוות כמו זוג המנהל בית בצורה טכנית בלבד, עומדים במטלות הנדרשות כדי שפיזית הבית יתקתק, אך מנותקים רגשית, כלומר, מקיימים מצוות לפי הספר ולא מתוך הרגש.

אך כמגיע חודש אלול מעמידים מול העיניים את הפסוק "אני לדודי…"  מקור ושורש  חיינו, חיי כל יהודי – מגיע מה', לכן אם לא נתחבר אליו – נרגיש בודדים. לא יהיה לנו סיפוק, ננסה בכל דרך להרגיש אושר, ננסה לקנות אותו בכסף, ניסע לסוף העולם לחוות אותו,  ולבסוף נרגיש בתוכנו חוסר סיפוק מהחיים. והסיבה היא: המרחק שנוצר בין שני מרכיבי האדם בעולם הזה – הנשמה והגוף.

אני לדודי – האני של האדם יכול לגרום לו להגיע לבדידות. ככל שהאגו שלו יותר מנופח הוא גורם ליותר אנשים להתרחק ממנו, הוא מרגיש ריחוק מהאנשים וכן ה' אומר שמי שיש בו גאווה, "אין אני והוא יכולים להיות במקום אחד". לכן "האני" צריך להיות לדודי, לקחת את היו"ד של האני ולהכניס אותה באמצע, בין האות א' לאות נ' ולהיות "הא-י-ן", לבטל את רצונו לרצון ה'. זה האני האמיתי של יהודי, כאשר גופו מתחבר לנשמתו ויחדיו הם מבטלים את המציאות של עלמם לה', כשיהודי מתחבר אל האמת שלו הוא לא מרגיש בודד. המעשים שיוצרים את החיבור, גורמים לו להרגשת סיפוק בחייו ומחייו. לא לחינם התורה כותבת ש"האדם עץ השדה" יש דמיון רב בין הצומח לאדם. הצומח, מחובר כל רגע עם שורשיו, למקום חיותו – האדמה. גם יהודי צריך להיות מחובר כל הזמן לאמונה שמחברת אותו למקור חיותו.

דודי לי – כשנתחבר ל"דודי", נקבל גם את "דודי לי", הענקת שפע ברכה והצלחה מדודי. כיצד אכן נוכל להשיל מאיתנו את האגו שהיצר הרע משתדל להעצים בתוכנו? אומר לנו הפסוק הראשון בפרשה "כי תצא למלחמה על אויבך". הפירוש הפשוט הוא שמדובר על מלחמה פיזית מול אויבים. אך הפירוש הפנימי עוסק במלחמה של היהודי מול יצרו הרע. מבטיחה לנו התורה שברגע שרק נחליט לצאת למלחמה ביצר כבר אנחנו נמצאים במצב של 'על אויבך' – וננצח! תוצאות המלחמה ידועות מראש כפי שמסתיים הפסוק "ונתנו ה' אלוקיך בידך", הניצחון מובטח לנו מה'.

הרצון שלנו להתחבר אל ה' גורם לה' רצון להשיב לנו ולהעניק לנו כוחות, הרצון להתבטל ולהתחבר גורם ליצירת קשר רגשי אליו. דוגמא לכך, כדי שבני זוג לא ירגישו בדידות תחת קורת גג אחת הם צריכים לבטל את האגו האישי וכל אחד צריך לחשוב כיצד אני מתחבר לבן הזוג על ידי מעשים מקרבים שיש בהם הערכה והוקרה.

שנזכה לשׁמֵר את ביתו של ה', על ידי מילוי רצונותיו באהבה, שנזכה לבית מאוחד שבני הזוג חיים באושר ומגדלים ילדים המרגישים את אהבת ההורים בליבם.