וירוס הקורונה כובש בסערה את כדור הארץ. ישנם אנשים שהוא מקנן בתוכם וישנם אנשים שהוא מקנן במוחם וליבם. הכיצד? ע"י פחד שמוציא אותם מאיפוס. מדובר

שני אנשים צועדים במסלול החיים זה לצד זה. האחד מחייך והשני עצוב, האחד חייו מוארים והשני חייו חשוכים. השבוע ערכתי ביקור חולים אצל יהודי מבוגר

רבים מאיתנו יזכרו את תשדירי הפרסום של רשות השידור ז"ל "יש תמורה לאגרה". הפרסומת, רצתה לרכך את הגישה של הציבור שהוא אינו 'פראייר', הוא משלם

ישנם שני דרכי פרסום. מהכיוון החיובי – דרך כלי המדיה המתאימים ופרסום 'באז' חיובי לעניין. והשני – יצירת התנגדות לעניין, מה שגורם להצפתו לכלי המדיה.

מה ההבדל בין זוג המנהל משא ומתן להקמת בית חדש, חיים משותפים, לבין סוחרים המנהלים משא ומתן למכירת מרכולתם? תמיד ראוי לעסוק בחיזוק הזוגיות אך

איך הרגשנו כשקראנו בפרשה קודמת על  פרעה המעביד את עם ישראל בפרך? למרות שבע מכות קשות שסופג יחד עם בני עמו, הוא מתעקש להמשיך ולשעבד

לא פעם כשאדם הולך בדרך ונתקל במכשול הוא נשאל על ידי הסובבים אותו:" אתה לא רואה לאן אתה הולך?" שאלת חיינו האם אנחנו רואים לאן

נתקלתם בילדים שמבקשים מהם ליטול חלק במטלות הבית ותמיד הם אומרים "אבל למה אני?" לעומתם ישנם ילדים השותפים במטלות הבית ושואלים: "מה עוד יש לעשות,

האם פעם חשבתם מיהו הילד שהכי הרבה נפגע מחבריו לכיתה? כמובן…הילד שהכי פגיע! אם לא הבנתם מה כתוב כאן – המשיכו לקרוא… העולם מלא בפוגעים

בראש החדשות עומדים נושאים המעניינים את הציבור או  כאלה שכלי התקשורת רוצים שאנשים יתעניינו בהם. אין ספק, שאחד מהם הוא הנושא הביטחוני. חג החנוכה שהסתיים

השבוע נעמוד מול המראה ונשאל את עצמנו: למי אנו רוצים להשתייך, לגיבורים? לרבים? או למנצחים? הבה וניגש להיסטוריה המופיעה בפרשת השבוע "מקץ" ולהיסטוריית חג החנוכה.