בשבוע שעבר הכרנו את המבול היוצר הפרעת קשב וריכוז רבה בעקבות הטרדות הרבות שהמציאות היומיומית המורכבת יוצרת , הכרנו את התיבה שאמורה להרים אותנו מעל המבול.
החגים הם הימים שמשחררים אותנו מהמבול,מחברים אותנו לעולם הרוח,כל חג עם היחודיות שלו . הדבר המדהים שחודש הראשון,תשרי, מושפע בחגים ולפתע אנחנו נוחתים לחודש מר חשוון שבניגוד לכל חודשי השנה האחרים אין בו אפילו חג אחד.גם אם התכלית והמטרה להחדיר את החיים היהודיים לימי החול ,מדוע לא תרם חודש תשרי אחד מהחגיו לחודש חשון כדי שנרגיש נחיתה רכה מאפוריית החגים לימי החולין האפורים?
פרשת בראשית ,הפרשה העוסקת בבריאת העולם ומסקרת קטעים נבחרים מחיי אדם הראשון,ה' שואל את האדם "איכה"? שאלה זו נשאלת לכל אדם, כפי שהסביר- הרבי הזקן של חסידות חב"ד רבי שניאור זלמן- לשר התרבות הרוסי: הפירוש הפנימי של "איכה", ה' נוקב במספר שנות האדם ושואלו: "היכן אתה בעולם,הרי נשמתך ירדה לעולם והתחברה לגוף בשביל למלא מטלות .מסור דו"ח לעצמך האם אתה עומד ביעדים שהוטלו עליך ואם לא- מה תעשה כדי לשפר המציאות?" ישנם אנשים שלא עורכים מאזן כי אינם מודעים למטרות, אך האם הדרך הנכונה להתעלם מהמציאות? לסגור העיניים והאוזניים ולא להפעיל את הראש?
האם זה הגיוני שעובד יתקבל למפעל להפעיל מכונות יצור והוא יחליט מה המטרות וכיצד להפעיל את המכונה? אכן, בפרשת נח, ה' החליט לפטר מהעולם את כל מי שלא פעל לפי הוראותיו והשאיר אלו שמילאו אחר ההוראות-נח ובניו ונציגי כל בעלי החיים. אומנם לאחר מכן ה' נשבע שלא יפעל שנית בדרך זו אך ההגיון הבריא אומר שאנו צריכים למלא אחר "מטרות היצרן".
אילו העולם היה נברא עם אדם שהיו מעניקים לו רק היגון בריא, ודאי היה ברור לו מה המטרה ומיהו המעביד. בפועל האדם קיבל "מתנה"את היצר הרע שמנסה לגרום לו לדחוק את ההיגיון .היצר קיבל כליי שכנוע שאחד מהם ירידה לעולם הגשמי שמעלים על הרוחניות ומבליט את הגשמיות .האדם מתמודד כל חייו עם מציאות אמתית מוסתרת מול מציאות מדומה גלויה. הגשמיות הגלוייה מול הרוחניות המוסתרת.
בפרשת "לך לך" שנקרא השבוע נלמד בצורה ברורה יותר את הרצון האלוקי בהורדת הנשמה למטה. ה' אומר לאברהם "לך לך מארצך ממולדתך ומבית אביך" תצא מנקודות הנוחות שלך, מהמידות הטבעיות שרכשת ,מהנימוסים שקיבלת בסביבה שבה אתה חי ומהחינוך שרכשת בבית ותלך למקום שאשלח אותך !דיי מאתגר! אך אברהם לא חושב פעמיים והולך הליכה שלא רק שלא החלישה את כוחותיו הרוחניים והגשמיים נהפוך ה' גילה בו כוחות חדשים והוא הצליח ליצר כוח שכנוע שסחף המונים אחרי אמונתו בה'.
כאברהם -כך כל יהודי . נשמה יהודית שוכנת באזור הנוחות בעולמות העליונים ששם מאירים אורות רוחניים הגורמים לה לבטל את רצונה ודעתה לרצון ה'. הנשמה מקבלת פקודת לך לך= ירידה לעולמות הגשמיים והחשוכים מהאורות האלוקיים, כאן מתגלים הכוחות הטמונים בה המצליחים להתעלם מהמשיכה הטבעית לגשמיות העולם והם חותרים להתחבר לה' על ידי מעשה מצוות ה' היוצרות את החיבור.
"לך לך" משמש גם כציווי לכל יהודי,כלומר, לא להסתפק בישיבה בבתי הכנסת והמדרש אלא לצאת אל העולם הנחות שבו פחות מורגש האור האלוקי ולהאירו על ידי דאגה ליהודים החיים שם בצרכיו הגשמיים והרוחניים.
כשם שבן המלך מבחן התנהגותו החיובית לא בבית המלך באוירה החיובית של ארמון המלוכה, אלא מחוץ לארמון יחד עם המון העם. כשם שתלמיד מגלה את הכוחות החיוביים שרכש בכיתה לא בכיתה כאשר יראת המורה מרחפת עליו, אלא ברחוב שבכוחות עצמו ללא שום עין בוחנת הוא מתנהג כיאה, כך ה' הנחית אותנו בחודש מר חשון שערום מחגים כדי שנוכיח שבכל מצב אנו נאמנים לרצון ה' ולא רק כאשר מאירים לנו בחגים.
בחודש תשרי קבלנו את הקדושה, את הכח לעבוד,את האמצעים. חודש חשון,כולו ימי החול- הם המטרה. לתוכם אנחנו צריכים להכניס את אווירת הקדושה על ידי קיום התורה והמצוות.
