טורו השבועי על פרשת השבוע, של הרב יוסף יצחק לרר מתפרסם מידי שבוע בעיתון "יבניתון"

שמות – איך הופכים עינוי להנאה?

נתקלתם בילדים שמבקשים מהם ליטול חלק במטלות הבית ותמיד הם אומרים "אבל למה אני?" לעומתם ישנם ילדים השותפים במטלות הבית ושואלים: "מה עוד יש לעשות, במה עוד אפשר לעזור?"

פתחנו השבוע בספר שמות, הממשיך לסקור את קורות עם ישראל במצרים. אך בתקופה שונה וחדשה. לא עוד עם שלצידו עומד האח, המשנה למלך, המכלכל אותו ומגן עליו, אלא עם הנרדף על ידי פרעה ועמו, עם המתענה בעבודת פרך. 

כיצד אנו מתמודדים עם עבודה שאנו מרגישים שהיא מתישה אותנו? התבוננות בתהליכים שארעו לעם ישראל מאז המפגש של אברהם אבינו עם ה', בברית בין הבתרים, המופיע באמצע ספר בראשית, ששם נאמר: "כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועינו אותם 400 שנה" ועד יציאתם הפיזית ממצרים – כל זאת יתנו לנו מענה.

אחת השאלות הקשות שמפרשי התורה מתייחסים אליהם, היא: היכן 400 שנות השעבוד שהובטחו לאברהם? והרי עם ישראל היה פיזית במצרים רק 210 שנים? אכן המפרשים מסבירים ש-400 שנה מתחיל מלידת יצחק. אך, חכמינו אומרים שהשעבוד הקשה במצרים היה רק מאז לידת מרים, כ-86 שנים. כולנו קראנו על השנים היפות של יעקב ובניו במצרים, היכן ההבטחה האלוקית  של העבודה והעינוי 400 שנה?

המענה לתמיהה זו, כפי שמציגה הרבי מליובאוויטש, תכשיר לנו את הדרך לעבור לעבודה יצרנית, היוצרת חיים ומשמחת את בעליה ולא בעבודת כפיה השורפת את הזמן המוקצב בחיים ומתישה את בעליה.

אכן, ה' גזר על בני ישראל עבודה עם מאמץ, אך הייתה להם האפשרות להחליט באיזה סוג עבודה הם בוחרים, בעבודה ועמל בקיום תורה ומצוות או בחופש מהתורה והמצוות ובעבודת כפיה של פרעה. האבות עמלו בלימוד תורה וקיימו הכתוב בה בטרם ניתנה בסיני, יעקב הכין תשתית לשנים יפות במצרים על ידי ששלח את יהודה להקים ישיבה במצרים על מנת לעמול בתורה. השעבוד הקשה החל רק לאחר שכל השבטים הלכו לעולמם ודור ההמשך ויתר על לימוד התורה, התמקד בחיי החומר "וזכה" לעול פרעה הקשה.

בניגוד ליציאת מצרים ששם היינו זקוקים לה' שיוציא אותנו, כי לא היה לנו את הכוח לצאת. היום, לאחר מתן תורה, יש לכל אחד מאיתנו, אם רק ירצה, את הכלים והכוח להפסיק לעבוד בפרך, "עבודת פרך" היא עבודה שאין לה קצבה, אין לה סוף.

אדם החי בשביל לעבוד, עובד בפרך ומשקיע את כל חייו ב"עשיית כסף", כל ראשו בכל זמנו מונח בהגדלת ההון העצמי שלו, הוא שוכח בשביל מה הוא חי, עבודה שאין לה סוף.

ה"חפץ חיים" החזיק חנות שכל היום הייתה פתוחה עד לצבירת הפדיון היומי לו היה זקוק למחייתו. אך כיום אנשים בוחרים דירה, לא רק לפי הצרכים שלהם, אלא גם לפי הדירות שהחברים מחזיקים ואז, פעמים מחירי הדירה גורמים להם לקחת משכנתא שמשעבדת אותם לעבודה ללא הפסקה. 

אדם העובד בשביל לחיות, יודע לשים גבול לזמן הפיזי ולזמן שחושב על העבודה.

היציאה מהשעבוד מתבטאת היום בראיית מציאות הבריאה, כדברי דוד המלך בספר תהילים "פותח את ידיך ומשביע לכל חי" הוא עובד בצורה מוגבלת כדי ליצור את הכלי שדרכו יקבל את פרנסתו ואת שאר היום הוא מקדיש ליצירת החיים הרוחניים בהקדשת זמן לתפילה, לשיעורי תורה ולעזרה פיזית לזולת. 

ביציאת מצרים יצאנו מהעבדות הפיזית לבני אדם, הרואים רק את טובתם ומשתמשים בנו ככלי להשיג את מטרתם, אך נשארנו עבדים לה', הרואה את טובתנו ומעניק לנו עבודה על מנת שנחבור אל הכוח האין סופי שבו, עבודה על מנת שיעניק לנו שכר לא מוגבל, גם אם משקיעים עמל רב אנחנו נהנים בכל רגע למלא רצון למי שהעניק לנו החיים ומחייה אותנו בכל רגע.

יש ילדים שאינם רואים את הרווח במילוי רצון ההורים ולכן מרגישים עבדות מכל מטלה שההורים מבקשים, אך ישנם ילדים שנהנים למלא רצון ההורים שהביאו אותם לעולם ודואגים למחייתם.

אז בואו ונדאג שלא נעבוד בפרך ונהנה בכל רגע לעמול בעת מילוי רצון ה'.

מכירת חמץ

בעקבות משבר הקורונה אנו מאפשרים לתושבי יבנה והסביבה לבצע מכירת חמץ ותרומות קמחא דפסחא באמצעות האתר.

ניתן למצוא את הקישורים גם בראש האתר.