טורו השבועי על פרשת השבוע, של הרב יוסף יצחק לרר מתפרסם מידי שבוע בעיתון "יבניתון"

פרשת קורח -להאמין ביכולותנו ולהצליח

האמונה, היא כמו פנס שמאיר את הדרך לכל אדם. לא פעם אנו נתקלים באדם, שאומר: "אינני מסוגל / אינני יכול…" בכיתת הלימוד אפשר לשמוע זאת בתדירות גבוהה יותר. אך, כאשר האדם מתמלא באמונה שהוא מסוגל וכאשר הסובבים מרעיפים עליו אמונה ביכולותיו, הוא מקבל כוחות מיוחדים לבצע את המשימה. אך אם לאדם ישנה הרגשה שהוא אינו מסוגל, או כאשר הסובבים מעניקים לו הרגשה שאינו יכול, הוא מתייאש לפעמים עוד לפני שמנסה לגלות את היכולות שלו.

לא רק האמונה של האדם או חבריו ביכולותיו גורמת לו להשקיע בעצמו על מנת לגלות יכולותיו, אלא גם אמונתו בבורא, מסייעת לו להיות במקום טוב יותר.

הרבי מליובאוויטש עונה לאדם שסבל מבעיות בריאות וטען שיוכל לשמוח רק לאחר שיוטב מצבו הבריאותי. אך הרבי במענו כתב שהאמת היא הפוכה, שצריך להקדים את השמחה והשמחה תמהר את ההטבה בבריאות. הרבי "הצמח צדק" (ממנהיגי חב"ד בדורות הקודמים) אמר: "חשוב טוב יהיה טוב". האמונה והמחשבה של היהודי בבורא שיוציאו מצרה לרווחה, מחולי לבריאות, זה עצמו ימהר את הישועה. זה גורם לבורא לסייע מלמעלה.

נערך ניסוי כדי להסיק עד כמה האמונה בהצלחה מעניקה כוחות להצליח. לקחו  שלוש כיתות מקבוצת תלמידים ברמות שונות וחילקום בין שלושה מורים ואמרו להם שהילדים עברו אבחון וסווגו לשלוש קבוצות: חלשים, בינוניים ומחוננים. לאחר חודשיים, נערך מבחן על החומר שנלמד וראו איזה פלא, הכיתה שבה למדו הילדים כחלשים קיבלה ציון נמוך, הקבוצה של הילדים הבינונים קיבלה ציון בינוני והקבוצה שבה למדו הילדים כמחוננים קיבלה ציון גבוה.

למורה של הקבוצה שהוצגה כחלשה לא היתה מוטיבציה להשקיע בתלמידים כי לא האמין ביכולותיהם להצליח. המורה של הקבוצה בה הילדים הוצגו כמחוננים, האמין ביכולת שלהם להתקדם ולכן השקיע בהם מאמץ רב על מנת שיצליחו.

עד כמה אמונה יכולה להשפיע על הרצון להשקיע, להתאמץ ולהגיע ליכולות. אנו למדים מיהודי בשם רבי יקותיאל, מהעיר לעפלי ברוסיה הלבנה. הוא היה דמות נערצת בקרב החסידים, כליל המעלות, בעל ידע רחב בגדלות ה' ובעל מידות חיוביות. גדלותו האמיתית נמצאת בסיפור חייו. הוא לא נולד עם כפית כסף בפה, אלא היה אדם פשוט שמכר מלח לפרנסתו. ידיעותיו בתורה ובחסידות היו מעטות והיכולות שלו להשכיל שאפו לאפס.

מה ששינה את חייו היה כאשר חסיד צעיר, חזר מחצר הרבי ובדרכו התאכסן בעיירה, שם חזר על דברי התורה ששמע מהרבי. החסידים נהנו מאוד מהיכולת של הצעיר להעביר את הדברים בחיות רבה, אך רבי יקותיאל לא הבין מאומה. המקרה גרם לו לדכדוך… כשהתעשת, קרא לצעיר וביקש ממנו שישאר ללמד אותו עד שיקלוט את החומר והוא יפצה אותו כלכלית. הוא ישב עמו מספר שבועות ולא הייתה כל תזוזה ביכולת הקליטה שלו. בצר לו, נסע אל הרבי וביקש את ברכתו. הרבי ענה לו "אין דבר העומד בפני הרצון, כאשר רוצים באמת – גם החושים מתרחבים". הרבי הזרים לו אמונה ביכולתיו. ואכן, לאחר השקעה מרובה מוחו נפתח ונהיה כאחד מגדולי החכמים.

בפרשת השבוע – פרשת קורח, העם מגיע לשפל נוסף באיבוד האמונה. לאחר שבפרשה הקודמת איבדו את האמונה ביכולת לכבוש את ארץ ישראל. מחלוקת קורח ועדתו מערערת את האמונה בסמכות המנהיג.

כרגיל, אנו מחפשים את הקטע החיובי מתוך הנפילה. קורח רצה להפריד בין הכוהנים שעבודתם רוחנית לבין העם שעסוק בחיי הגשם, רצה להפריד בין קודש לחול, הפריע לו עבודת הכהנים כפי שנחשפנו לה בפרשת בהעלותך – בה הכהן הגדול מיטיב את נרות המנורה ואת נשמות העם – "נר ה' נשמת אדם" ומעלה את היהודים למקום רוחני יותר והתוצאה בעקבות ערעורו על הכהונה היתה שדווקא התחזק מעמד הכהונה. עם ישראל העניק מתנות כהונה לכהנים וזכה להשפעתם מאור הקדושה שקירבם וגרם להם להקדיש חלק מהיום למקדש ע"י לימוד התורה.

כשם שכישלון קורח חיזק את האמונה במשה – כך בכל הדורות, האמונה במנהיג הדור, הכהן הגדול של הדור, שתגרום לנו להכיר את דרכו וללכת בה, תגרום לנו להעצים את עצמנו בהליכה בדרך האמת.

נגישות