מהם הקריטריונים לבדיקת ערכו של יהודי . האם כמות הידע הלימודי? האם ייחוס משפחתי ?האם יכולת הנהגה ציבורית ? האם התנהגות או דעות אמורים להשפיע על יהדותו ? האם ישנם אנשים שהם יותר יהודים ואנשים שהם פחות יהודים ? האם נכון להשתמש בביטויים קשים על יהודים שעושים מעשים קשים הפוגעים בעם ?
כפי שהדגשנו מספר פעמים, כדי לקבל את התורה היה צורך שכל עם ישראל יתאחד וכהכנה למתן תורה אנו קוראים בפרשת במדבר ובתחילת פרשת נשא -הנקראת השנה בערב חג השבועות, חג מתן תורה -על המפקד הגדול של העם,כאשר, העומדים בראשם ,לא היו סטודנטים שהיו זקוקים להשלמת הכנסה אלא לא פחות ולא יותר, המנהיג הגדול "משה רבנו" עם שאר אישי הציבור הבכירים ,נשיאי השבטים. מה היה מטרת המפקד?
על פי רוב, אנו מחלקים ציונים על אנשים שאנו פוגשים בהם: חכם או טיפש .עניו או שחצן. עדין או גס רוח וכדו'…והנה ,במפקד ,אנו סופרים את כל העם ,אך לכולם אנו נותנים את המספר אחד. כי מעבר לערך הקיים אצל כל אדם בנפרד, המפקד אמור לאחד את הדבר המשותף בכולם שהיותם יהודים= היותם בנים שווים לפני ה'. אם כן,נראה שיש אפשרות לייצא אחדות אמיתית. במפקד, ה' מראה לנו את בחירתו בנו , זוהי בחירה שאינה קשורה למעלה שלנו, אלא לרצון ה' לבחור בנו ולכן הערך הסגולי של היחיד אינו משמעותי כאן . משה, המנהיג הגדול, שווה אחד ,בדיוק כמו ,אחרון העם, שבקושי יודע שהוא יהודי.
אומר המדרש, שהתנאי לקבלת התורה, ש -שש מאות אלף ,יעמדו יחדיו מול ההר ובאם חסר יהודי אחד, לא הייתה ניתנת התורה במעמד הר סיני.
"אחדות" היא כלי משמעותי ,שגרם להצלחות גם לאנשים שלא צעדו בדרך האמת, כמו ירבעם בן נבט, שמצליח לאחד העם לעבודה זרה. אך הכל זמני ! כדי לבנות בית, אנו משתמשים בחומרים המחברים בין חלקי הבית ומאחדים אותם, אך אנו יודעים שהכל זמני ,ככל שהחומרים יהיו טובים יותר, הבית ישרוד יותר, אבל,בכל זאת… בסוף נגיע לפינוי בינוי.
גופים פוליטיים, המתאחדים למטרה מסוימת, מתחילים מיד בספירה לאחור ,לימים שהאחדות תתפורר כי הבסיס הוא רעוע .לאט לאט מתגלה ניגוד האינטרסים שבין הקבוצות שמפרקות את האחדות. עם ישראל, החונה מול הר סיני, לאחר המפקד הוא עם שלא דבר חיצוני מאחד אותו אלא זו המציאות האמיתית שלו ולפעמים סיבות חיצוניות מנסות לערער את האחדות ופעמים ,כלפי חוץ נראים סדקים ואף נפערים פתחים גדולים, אך הכל זה זמני! הכל זה מחלוקת חיצונית והאמת הפנימית מתפרצת החוצה ומתגלה לעיניי כל .
בינתיים,שהאמת עדיין לא התפרצה החוצה ויש עוד חילוקי דעות , כדאי לאמץ את דרכו של הרבי. בשנות השבעים ,ניהל הרבי מאבקים תקיפים בענייני שלמות העם והארץ, והרבה לבקר פוליטיקאים שונים בכנסת. אחד מהם היה השר יוסף בורג, יו"ר תנועת המפד"ל. ואולם למרות הביקורת החריפה, בורג המשיך לעמוד בקשר רציף עם הרבי, לבקר ב-770 ולנהל קשרי מכתבים.
פעם שאלו אותו למה ממשיך את הקשר? הוא ענה: "הרבי מבקר את הדעות שלי ולא אותי…" עלינו לדעת ,שהקשר שלנו ,אינו נובע מהיכולות שלנו ולכן ננסה להדמות לאחים ממשפחה נורמאלית, שגם כשלא מסכימים זה עם זה- חיים בשלום זה לצד זה.
למעט מיקרים שההלכה כותבת שיש להתרחק ולהחרים אנשים ומעשים. בדרך כלל אנו צריכים לקרב השני בדרכי נועם למצוא מסילות ללבבו .
בהלכה נאמר שדבר במניין- לא בטל. דבר שאנו סופרים אותו- מתגלה חשיבותו, לא רק לעצמו גם כלפי חוץ . לפני מתן תורה, לעם ישראל לא הייתה אפשרות לשנות את המציאות הגשמית ולהחדיר בה קדושה,רק לאחר מתן תורה ביכולתנו לקחת עצמים גשמיים ולקדשם.כגון, אנו לוקחים את עור הבהמה ומייצרים ממנו קלף לספרי תורה ,מזוזות ומייצרים ממנו בתי תפילין. מעור בהמה פשוטה הם נהפכים לתשמישי קדושה שצריכים לשמור על קדושתם. יש חשיבות גדולה בציבור, אך בסופו של דבר הכל מתחיל מהפרטים. בואו ונתחיל את ההדברות והחיבור עם האנשים שאנו מ"תחככים" עמם.
