יש מרצים המתחילים כל הרצאה בסיפור טוב על מנת לגרום לציבור להאזין להרצאתם. בטור זה, בכל שבוע, אנו מחוברים לסיפור טוב – לסיפור הפרשה.
אנו יודעים שגם ספר מרתק, מעניין לקוראו בצורה מוגבלת, לאחר מספר קריאות הוא מתחיל להיות משעמם. כיצד אפשר לקרוא את סיפור התורה כבר למעלה משלושת אלפים שנה ועדיין להישאר מרותקים?
סיפורי התורה אכן כתובים בספר, אך אין זה ספר עלילתי, מרתק, שסופר מוכשר חיברו, אלא סיפור החיים שלנו, של כל אחד ממקבלי התורה, שישים ריבוא מישראל. וכשאדם קורא את סיפור חייו, ולומד כיצד צריך להראות סיפור חייו, תמיד זה נשאר מעניין ומרתק.
בקריאת פרשת השבוע "משפטים" אי אפשר להתעלם מהפרשה הקודמת שהיא הסיפור האמיתי של כל התורה – קבלת התורה, במיוחד שגם סיום פרשתנו, השבוע, עוסקת בהכנות לקבלת התורה.
בטרם עם ישראל מקבל התורה על הר סיני, מספרת לנו התורה על יתרו "כהן מדין" (שר חשוב במדין) ומומחה מספר אחד באותה תקופה לכל עבודות האלילים, שמחליט לעזוב הכול ולדבוק בדת החדשה, היהדות, שנולדה אז. נאמר לנו על הנסיבות שגרמו לו ליצור את השינוי הדרסטי "מה שמועה שמע ובא? קריעת ים סוף ומלחמת עמלק" מסקנתו מכך "עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלוקים".
יתרו מגלה בדרכו אנשים רבים העוסקים בעולמות רוחניים המייצרים קווים לעולם מוסרי ומתוקן, המדברים על הצורך להישמר מהגאווה ולדבוק בענווה ובצניעות על שמירת התא המשפחתי ומניעת פגיעה בזולת. אך ים גדול, מפריד בין הדרך המוארת בשכלם למציאות המעשית, המים הרבים של היצר הרע המנתק את המחשבה הטובה מהמעשה התקין ושאינו מסוגל למנוע מתאוות הגוף לנהל את העשייה הגשמית שלו.
יתרו, מגלה אנשים שמתנזרים מהעולם הזה כנזירים שרואים בחיי המשפחה פגיעה בטהרתם הרוחנית ולכן אינם מתחתנים. רואה מנהיגי כתות במזרח שרואים את כל העולם הגשמי כדבר המנוגד לעולמם הרוחני ולכן מתנזרים לחלוטין ממנו. הוא רואה את בלעם, המשוטט בעולמות העליונים ומתנהג כמו אחרון המהמרים השטוף בכל תאוות עולם הזה.
לפתע, מגלה עם, שהצליח לשמר את המחשבה הטהורה השייכת לעולמות הרוחניים, עם המעשה הטהור כאן בעולם הגשמי. מצא עם, שמנהיגו הצליח להוביל אותם בדרך גשמית בטוחה ביציאת מצרים למתן תורה ובדרך לנצח את עמלק במלחמה עם כוחות רוחניים.
זאת דרכה של תורה וזה קרה במתן תורה. חיבור של העולמות הרוחניים הנעלים והחדרתם בעולם המעשה ע"י תרי"ג המצוות המעשיות המופיעות בה. בעוד, שלפני מתן תורה לא היה חיבור בין עולמות העליונים הרוחניים לעולם הגשמי, כי אז, במתן תורה, בוטל הנתק ביניהם והוענק לנו הממשק שעימו נוכל לחבר ביניהם, כלומר, התורה שהיא חכמתו ורצונו של ה' מחברת העולמות הרוחניים לעולם הגשמי, ע"י קיום מצוות התורה הגשמיות.
פרשת משפטים מגיעה מיד לאחר פרשת יתרו, הפרשה מכילה בעיקר את המצוות שהשכל האנושי היה מחייבם, גם ללא התורה. אך חשוב להבין, שדבר ראשון צריך לקיים המצוות כפקודה מסיני, בגלל האמונה! כפי שאכן בני ישראל אמרו תחילה "נעשה " – נבצע הפקודה ולאחר מכן "נשמע" – נתבונן בהגיון.
העשייה, המבוקרת רק על ידי השכל, מושפעת מהרצון הפנימי של האדם אליו הוא שואף להגיע. טבע האדם שהוא קרוב אצל עצמו ולכן מסיט את ההיגיון לצרכיו. האמונה מציבה את התמרור אליו צריך להגיע. השכל אמור להניע אותנו לשם, אל המטרה.
זו הבעיה בויכוח המתמשך עם מערכת המשפט, האם השופטים פוסקים בהיגיון ובהכרת דרך האמת שלהם? פסיקתם יכולה להיות מושפעת מהדרך שהם מאמינים בה. או האם פסקי הדין יהיו בהתאם למשפט העברי, תפקיד השופט לבדוק למה דומה המקרה שמול עיניו ולפי זה לפסוק הדין. במקרה זה משיכתו האישית של השופט לא תשפיע על הפסק.
התורה היא סיפור החיים שלנו, בה מסופר למה נוצרנו ומהי הדרך שנלך ונצעד למטרה ומהם הכלים שיפנו מהדרך את המכשולים להגעה ליעד. יתרו המלומד הגדול, האמין בדרך התורה וראה את עם ישראל צועד בדרך זו ולכן בא אל המדבר ודבק בעם ישראל.
