בששת ימי בראשית ה' ברא את האור . כולנו רוצים להיות באור, אך במציאות, לא פעם קורה שבוויכוח בין אנשים כל אחד מהניצים טוען שהאיש העומד מולו – הוא חשוך ואילו הוא עצמו הינו הנאור והמואר.
המצווה המרכזית של חנוכה היא הדלקת הנרות. האור האמיתי הוא האור שמאיר את נפשנו ומשמח את ליבנו. אדם יכול לעמוד באולם שהותקנה בו עוצמת אור מיוחדת ובכל זאת להרגיש חשוך.
רכיב המצווה בחנוכיה הוא נר הבוער על ידי שמן זית זך. הנר מסמל בין השאר את אור השכל. שלמה המלך אומר "הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ וְהַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ" מי שחונן בשכל וחכמה – דומה לאדם שצועד עם פנס שמאיר את דרכו, החכמה מאירה לאדם את דרך החיים הנכונה בה עליו לצעוד. אך מי שאין לו שכל בריא, דומה לאדם המגשש באפלה, שאינו מוצא את דרכו בחיים.
חכמת יוון הייתה השכלה ששאבה המונים לתוכה ויהודים לא מעטים נישבו באותה תקופה בקיסמה. יהודים שנקראו מתיוונים הם אלו שהחליפו את תורת ישראל בחכמת יוון.
האם חכמת יוון לא האירה את דרכם? אומנם דרך שונה, אך דרך… במדרש כתוב "חכמה בגויים תאמין, תורה בגויים אל תאמין". מה ההבדל בין חכמת הגויים לחכמת התורה? חכמת הגויים אינה מאירה את הדרך כי היא בנויה על השכל האנושי ולכן אינה מחייבת דבר, היא בנויה על הרצונות ועל יצר האדם ולכן אין בכוחה לשנותו ולגרום לו להשתנות , להעבירו מהמקום שהוא מרגיש טוב למקום שטוב לו באמת להיות. אדם שמחפש דרך ללכת, אם יבחר לצעוד לבד, ייתכן ויטעה בה. אך אם ידאג שמישהו יאיר לו אותה הוא יוכל להגיע בבטחה ליעד. התורה ,שהיא חכמת ה', מכילה את הדרך שבה נגיע בבטחה אל היעד. הפילוסופיה, היא תורה מעניינת, אך אינה דורשת מאיתנו מאומה, כמו אותו פילוסוף שדיבר בהתרגשות רבה על מוסר וברגע שאחרי כשנתפס בקלקלתו טען להגנתו שאין קשר בין מה שלומדים למה שעושים. האם המרצה על עיגול ומשולש צריך להפוך לעיגול או משולש? חכמת התורה מחייבת אותנו לבצע את אשר למדנו.
נס הניצחון על היוונים היה רוחני. ליוונים לא היה איכפת שיהודים ימשיכו לחיות וכן הסכימו שיקיימו מצוות אך בתנאי אחד, שהמצווה תעשה בזכות ההיגיון האנושי העומד מאחוריה ולא בגלל הציווי האלוקי. לא הפריע להם שהמנורה הגשמית תדלק במקדש, אלא ביקשו להוציא את האור הרוחני ולכן לא שרפו את השמנים אלא טימאו אותם. לא הייתה בעיה שיהיו גלגלים-תורה אך הם רצו להוציא את האוויר מהגלגלים. כל אחד מבין שעם צמיגים ללא אוויר אין אפשרות להגיע לשום יעד.
את החנוכייה אנחנו מדליקים על "פתח הבית מבחוץ" ולאחר צאת הכוכבים כדי להאיר את החושך, להאיר את הזמן החשוך, להאיר את האנשים הכבויים שיכולים להיות בעלי השכלה גבוהה אך שאינה מאירה.
כשם שהמנורה מורכבת מנר קטן אך דוחה חושך גדול, כמו אותו גפרור קטן שיכול לשרוף יער שלם, כך לב חם של יהודי אחד יכול לגרום לחימום לבבות של עיר שלימה.
סיפור יוסף הצדיק מלמד, שגם במציאות חשוכה אפשר לראות אור בוקע. בפרשה הקודמת אנו נתקלים בסיפור הקשה של מכירת יוסף על ידי אחיו לפוטיפר והשלכתו לבור עד שבסוף הוא מושלך לבית הסוהר. בפרשתנו "פרשת מקץ" אנו לומדים להאיר את החושך, לראות כיצד בזכות האירועים הקשים שקרו ליוסף הוא נהפך למשנה למלך ודאג לכל משפחתו בשנות הרעב.
להדליק את האור, זה לגרום לכל אחד להבין שאת המציאות הלא פשוטה והמורכבת שאנו נמצאים כיום, גם מבחינה חברתית וגם מבחינה מדינית וביטחונית, אפשר להאיר בנר מצוה ותורה אור שיביא לנו את הניצחון הפסיכולוגי בצדקת דרכינו ותגרום לנו להגיע אל חוף מבטחים. נס החנוכה מלמד שהאמת מנצחת אם רק נאמין בה. מעטים מול רבים חלשים מול גיבורים. בואו נצטרף לצבא האור! נכון שהזמן יעשה את שלו, כפי שהוכח בעבר בכל שרשרת הניצחונות של המוארים בתורת ה', אך חבל לבזבז זמן…
