"התמודדות"- זו מילת מפתח בחייו של כל נברא בכלל ושל האדם בפרט. זהו קושי שהאדם צריך להתמודד עמו. בהתמודדות ישנם שני מרכיבים עיקריים, האחד – היכולת לפעול ולהתגבר על הקושי, והשני – ליצור יכולת לחיות לצד הקושי. נניח שאדם חולה במחלה קשה, מצד אחד – הצוות הרפואי מחפש מרפא גשמי לגופו אך במקביל נותן לו סעד נפשי לחיות לצד המציאות הקשה שנכפתה עליו.
כיום, העולם מתמודד עם הקורונה בשני המישורים. הוא מחפש כלים להתגבר על הקושי ובמקביל לומד לחיות לצד הקושי. בפועל, בשני המקרים לא טוב לנו… אנו מרגישים רע ממה שנפל עלינו.
הרבי מליובאוויטש, שדאג ודואג ללא הרף להאיר את העולם באור חיובי אמר: "הקושי אינו מהווה מכשול, להיפך, תכלית הקשיים היא לגרום לאדם לגלות את עצמו, להכיר את עוצמת הכוחות הטמונים בו ולהביא את יכולותיו לשיא".
אחת מדוגמאות החיים היא תחרויות בכלל וספורט בפרט. לדוגמא, משחק כדוררגל, באם קבוצה מתחרה בקבוצה חלשה שאינה מערימה עליה כל קושי, היא אינה נהנית כמו לנצח קבוצה חזקה, שצריך להשקיע מאמץ עצום בעת המשחק ואף רגעים מסויימים לראות את הכישלון מול העיניים. הקושי שיוצרת הקבוצה המתחרה, גורם להשקיע מאמץ גדול כדי לגלות את היכולות החבויים בשחקני הקבוצה. הניצחון מוכיח שאכן ישנן עוצמות ואנו רואים לאן הקושי הרים אותנו.
בפרשתנו, פרשת לך-לך, מתחילה התהוות של העם העברי עם האב הראשון שלנו, אברהם. התורה מספרת לנו על ההתמודדויות של אברהם. בציווי הראשון שאברהם מקבל מהבורא אותו הכיר בכוחות עצמו כאשר התבונן על פלאי הבריאה. הוא מצוּוה ב"לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך", לצד ציווי זה, מקבל אברהם גם הבטחה, שלמרות שהדרך ממעטת את הילודה, הממון ואת שמו המתהלך לפניו, תהיה לו ברכה עצומה, שיזכה בדברים אלו ואף ילך מחיל אל חיל.
בהמשך הפרשה, נקרא, שאכן אברהם שמע לציווי ה', עזב את משפחתו בחרן ועלה לארץ ישראל. והנה, בקושי שהה בארץ ונחתה עליה רעב קשה שגרם לו לרדת עם שָרַי אשתו למצרים. ירידה זו לא הספיקה ואשתו נלקחה לבית-פרעה, מלך מצרים.
משמעות המילים "לך לך " – הליכה והתקדמות. הפרשה נושאת שם זה כי תוכנה עוסק בהליכה והתקדמות של אברהם, אך בפועל זה נראה אחרת. היכן ההבטחה "ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך"?
כשנבין כיצד אברהם הצליח לעבור את הירידה בשלום – נבין גם כיצד אנחנו יכולים להתמודד בשלום.
אברהם, אבי האומה, הבין בשכלו, שאין שום דבר שנעשה ללא מטרה ולכן כל אדם יש לו מטלות ומטרות בעולם הזה. את המטרות לא קובע המוצר אלא היוצר. כלל האנושות קיבלה את שבע מצוות בני נח, שאותם עליהם ליישם בעולם והעם היהודי קיבל את תרי"ג המצוות. אברהם לא ראה כל מטרה אחרת בחיים והבין שהכול מנווט מלמעלה. נכון שהאדם קיבל את הבחירה החופשית, האם למלא את המטלות או לא, אך ה' מוביל מהלך חיובי, שגם הנפילות שאנו מרגישים בדרך מובילות לעלייה.
הנסיונות שאברהם עבר בכלל, דומות לאבא שרוצה לחזק את האהבה לבנו והוא לעיתים מסתתר ממנו על מנת שיחפש אותו. הירידה למצרים בעקבות הרעב, אכן נראית ירידה! אך בסופו של דבר גרמה לאברהם לצאת ברכוש גדול, כפי שעם ישראל מקבל הכוחות מהאבות, כי הרי גם הירידה הגדולה למצרים גרמה להם ליציאה ברכוש גדול.
ודאי שצריך לעשות כל מאמץ בהתמודדות שלנו כיחידים וכעם, להתגבר על הקשיים בדרכים הטבעיות ולהרבות בתפילה שהמצב הגשמי ישתנה, אך יש לזכור! שאנו, "הקטנים", רואים מִקטע צר מאוד של העולם במקום ובזמן ומהאנושות כולה שאנו חלק ממנה.
אל לנו להישאב אל הקושי והצער, אלא, להביט על האבות, על הקשיים שעברו ואל המקום שהגיעו לאחר מכן, כך נצליח לחיות טוב לצד הקושי, מתוך האמונה שזה בוודאי ייקח אותנו למקום טוב יותר.
הגמרא במסכת סוטה כותבת על הקשיים הרבים שיהיו בטרם יפצע האור לעולם בגאולה וכולם תואמים למציאות העכשווית. בואו נרגיש את המציאות שמעבר לחושך ולא נשקע בחושך. זו התמודדות בריאה.
