באחת העיירות, הגיע מברק לבית הדואר עבור אחד התושבים . מאחר והוא לא ידע קרוא וכתוב, ביקש שיקריאו לו את הכתוב במברק . כאשר שמע את הכתוב –התעלף מיד! אך המקריא נשאר אדיש. במכתב זה היה כתוב, שבצער רב מבשרים לו על על פטירת אביו . מאחר והמקריא לא הכיר את האבא, זה כלל לא ריגש אותו ,אך כבן זה מאוד נגע…
סיפור דומה, נוסף, על נער בר מצווה שנכנס עם סבו לרבי מליובאוויטש. בשיחה שהתפתחה ,הרבי הסביר לו שיהודי צריך להרגיש בחיים כשחקן ולא כצופה. לצופה הקבוצה נוגעת כל זמן שהיא לא מאכזבת אותו ,אבל כאשר ינחל אכזבה ייפרד ממנה לשלום. לעומת זאת, שחקן ירגיש שהניצחון בנפשו ויעשה הכל כדי לנצח.יהודי הוא שחקן שנשלח למגרש –לעולם הזה .המשחק ,בעולם, הוא ביצוע המשימות שה' ציווה לנו והעניק לנו כוחות לנצח את היריב שנקרא יצר הרע , המונע מאיתנו לקיים המצוות ,על ידי שמנסה למשוך אותנו למשימות גשמיות ,הנוגדות את ציווי ה'. ה' נתן לכל אחד שליחות אישית, שאם רק ירצה -יצליח לשחק טוב על המגרש ולנצח. שאתה שחקן אתה נוגע וזה נוגע לך, שאתה צופה אתה לא נוגע…
בסוף הפרשה הקודמת ,התורה מורה לישראל "צא הלחם בעמלק" ואכן, התורה מספרת לנו על ניצחון ישראל במלחמה עם עמלק. המטרה העיקרית של עמלק "אשר קרך בדרך"הכוונה, לקרר את היהודי ולגרום לו להרגיש שאינו נוגע.
לדוגמא: יהודי מתרגש מהנס הגדול, שעם שלם ,יוצא בלילה אחד מעבדות ,של מנהיג העולם באותה תקופה,פרעה ובא עמלק ומקרר אותו באומרו:" מה אתה מתרגש ?הרי ה' הוא כל יכול ! זה קטן עליו…"
עבודת הפרסומאי שאמור לדאוג להגדלת המכירות של לקוחותיו , צריך לדאוג שפרסום שלטי חוצות ,מודעות מעל דפי העיתון ובנארים באתרים יגעו בלקוחות וימשכו אותם לרכוש את המוצר.
גם בבית הספר משתדלים להעביר את חומרי הלמידה בצורה חווייתית ש"יגעו בילדים", שיגרמו להם רצון להתחבר אל החומר וללמוד אותו.
כדי "לגעת" צריך את הלב שיתרגש ובכך זה ינגע לו , אך בתחילה חייבים את השכל, את הידע שיגרום ללב להתרגש.
הכותרת של פרשת השבוע אינה ברורה . בפרשתנו "יתרו", מסופר על המתנה הגדולה ביותר שה' העניק לעם ישראל ,התורה, אשר ניתנה בהר סיני. כיצד אפשר לשים כותרת של דבר משני, לכאורה, סיפור הגעת יתרו חותן משה ? במיוחד ,שאחד מפרושי התואר של יתרו, כהן מדיין,הוא כומר לעבודה זרה ,שהתמחה בכל העבודה זרה שהיה אז בעולם.
בזוהר מוסבר, שאכן יתרו היה דמות מרכזית ומכרעת בקבלת התורה. רק לאחר שבא יתרו והודה במציאות וגדלות ה' ניתנה תורה. כפי שאמר: "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹקִים" .יתרו היה כביכול בצד השני של המתרס, מומחה בכל האלילים הזרים והמעבר שלו להאמין בה' הכשיר הקרקע לקבלת התורה.מה שגרם לו לגעת בה' ובתורה נבע דווקא מהידע הרחב שלו לאחר שהעמיק במחשבתו בעקבות ניסי יציאת מצרים וניצחון עמלק ולמרות ששנים האמין שהאמת נמצאת באלילים , שיכלו הביאו לאמת המוחלטת.
השבוע נקרא על התרגשות הרבה שהייתה לכל עם ישראל בעת קבלת התורה . כל דבר חדש מאוד מרגש ומאוד נוגע אך במשך הזמן שמתרגלים אליו התרגשות והמשיכה אליו יורדת . כיצד משמרים את ההתרגשות לאורך זמן, כיצד ממשיכים לנגוע בתורה לאחר כל כך הרבה שנים?
זה הזמן לראות איך לגרום שהתורה תיגע בנו .נרגיש שהיא מדברת אלינו כאן ועכשיו ולא רק סיפור מעניין מהחיים שנגע בנו לפני כמה אלפי שנים.
כאשר נבין בשכלנו שה' אבינו הגדול בורא העולם ומנהיגו העניק לנו את התורה ככלי לחבור אליו.נבין שבכל רגע הוא מעניק לנו חיים, נבין שבכל רגע הוא מעניק לנו התורה כמתנה חדשה ואז היא תגע בלבנו ותשפיע על מעשינו.
