בטכנולוגיה המתקדמת של היום ,אנו יותר ויותר למדים לנצל זמן ,לנצל מקום. המעביד יודע שזמן ומקום שווה כסף. פעם ,תפקידו של איש האפסנאות היה לדעת לנהוג על מלגזה ולסדר משטחים, אך היום החלק המרכזי בתפקידו לדאוג שחומרים ישהו במחסן במינימום זמן. כי כל מ"ר עולה כסף בכל יום.
בכל מפעל מכובד יש יחידה של משאבי אנוש שחלק מתפקידם לאבחן את יכולות המועמד לעבודה ,הכולל ידע מקצועי ומהירות ביצוע. במפעל הדרישות ברורות ולכן קל לבדוק האם היכולות תואמות לדרישות.
הידע המקצועי המתקדם לצד הטכנולוגיה נותנות פריון עבודה גדול יותר מהעבר, אך שום מקום עבודה ,בעקבות ההספק המוגבר שנוצר ,לא ייתן לעובד חופשות ,אלא ידרוש מעימו למלא את המכסה החדשה בהתאם לכלים הפיזיים והארגוניים שקיבל.
נושא זה ברור לכל עובד שמחפש עבודה היום. אך כיצד אנו מנצלים את הזמן האישי שלנו ? מידי בוקר כשאני שב מהתפילה ,אני רואה אנשים הממתינים לאוטובוס שיסיע אותם אל מקום עבודתם וכולם כמעט ללא יוצא מהכלל ,עיניהם לא משים ממסךהסמרטפון? אייני חושב שהם נמצאים באתרי למידה למיניהם… האם זה נקרא ניצול זמן?
השבוע ,בפרשת "חיי שרה" אנו מקבלים טעימה וכוח לדעת מהו ניצול זמן אמיתי. התורה מדברת על כך שאברהם ושרה ניצלו את זמנם בצורה מקסימלית . המבחן של כל אדם באם הוא מילא את היעדים שהציבו בפניו ,נמדד בסיום העבודה.
בפרשת חיי שרה ,המסכמת את קורות חיי אברהם ושרה, כותבת התורה:"ואברהם זקן בא בימים". החכמים מסבירים,"זקן"-הכוונה לאדם שקנה חכמה וניצל את ימיו ללימוד התורה ו"בא בימים" שלא היה יום שלא מילא אותו בקיום מצוות.
לימוד התורה ממלא את נשמתו של האדם וקיום המצוות מתקן את עולמו. יש אנשים המשקיעים את כל זמנם בלימוד התורה ,אמנם הם מקדמים את ההתעלות האישית שלהם אך מזניחים את תיקון העולם.את מצוות הם מקיימים בדרישות המינימליות אותה התורה חייבה.וישאנשים שכל זמנם מוקדש לעזור לזולת ומזניחים את העצמה האישית החיובית שמגיעה על ידי לימוד התורה.
הייחודיות של אברהם אבינו הייתה בכך שהשקיע את מירב כוחותיו בשני המסלולים הללו . כל אחד מהמסלולים מייצר ענין אחר . התורה , תורת ה' יש בה קדושה מיוחדת ומשויכת לעולמות הרוחניים ,העליונים.כאשר אדם רוכש בשכלו את התורה הוא גורם להורדת הקדושה האלוקית אליו, דואג לשלמות האישית שלו. קיום המצוות הגשמיות גורמות להחדרת קדושה בעצמים הללו ומרוממת אותם למקום נעלה יותר. מטרת המצוות לקדש את העולם הגשמי.
היכן אכן נכון להשקיע יותר ,בחיבור לחוכמת התורה ?או בדאגה לקידוש ותיקון העולם?
כל המטרה שנשמתינו ירדה אל תוך גופינו בעולם הזה,כדי ליצור שינוי חיובי בעולם ולכן צריך להשקיע ולהשפיע לטובה על הסביבה בה הוא דר על ידי המצוות. אך במקביל ,לא לשכוח את עצמו ואולי יותר מזה, על ידי שישקיע בעצמו ,יהיה לו את הכוח להשפיע על סביבתו.
מאברהם אנו למדים כיצד להשקיע בשלמות בשני העולמות וכן, למדים את המטרה העיקרית אותו נדרש האדם לבצע בעולם ,חיבור נכון של הנשמה בגוף .
לאדם ,אין שליטה על הזמן שבו יהיה עלי אדמות , גם מי שהוא בעל ממון רב שיכול להביא את גדולי הרופאים כאשר יחלה ,בסופו של דבר הרופאים הם שליחים של בורא העולם ,כאשר כתב השליחות שלהם נמצא בתורה בפסוק "ורפוא ירפא" ומכאן- שנתנה רשות לרופא לרפא, אך אם משמים נקבע ,שהגיע זמנו של האדם להיפרד מהעולם, שום הון שבעולם לא ישנה את המציאות. תשאלו את הרופאים…
לאדם יש בהחלט יכולת לשלוט על מעשיו ולמלא בתכנים חיוביים את ימיו. אם רק ירצה שנשמתו תשלוט על רצונותיו הגשמיים, שלא תמיד עומדים בשורה אחת עם חובותיו.
אברהם שהיגע "זקן ובא בימים" אל סוף ימיו ,כפי שהסברנו את הכוונה קודם לכן, נותן לכל יהודי את הכוח לנצל את הזמן כיאה ולא לשורפו .עם הטכנולוגיה המתקדמת להבין מהר והרבה יותר את דברי התורה ולקיים מצוות רבות יותר,זו זכות שהיא חובה.
