טורו השבועי על פרשת השבוע, של הרב יוסף יצחק לרר מתפרסם מידי שבוע בעיתון "יבניתון"

פרשת חוקת – להשקיע במשאבים החשובים ביותר

להשקיע  במשאבים החשובים ביותר

שביתת מורים התקיימה בדרישה לשיפור תנאי העסקתם ומשכורתם. ישנם מגזרים שלא היו שותפים בשביתה מאחר והם מדמים את המורים לאנשי כוחות הביטחון שאינם שובתים. זה הזמן לנסות להבין את תפקיד המורה בישראל. האם הוא עוד בעל תפקיד כעובדי הייצור והשירותים? או שהוא ממלא תפקיד ייחודי יותר?

במילים אחרות, האם הוא רק איש הוראה או גם איש חינוך?

איש הוראה אמור רק להעביר חומר שייקלט במוחו של התלמיד, הוא יכול להיות מורה ביסודי, בתיכון, או כמרצה באוניברסיטה המשקיע רק בהעברת החומר לסטודנטים. איש החינוך אמור לעצב גם את מידותיו של התלמיד, להכין אותו לחיים, ללמדו מה טפל ומה עיקר, היכן צריך וכדאי להשקיע מאמצים רבים יותר וכדו'.

במיוחד בימינו אנו, שמנסים לנצל כל רגע בעבודה, אם ניקח לדוגמא את תחום הלוגיסטיקה. בעבר, אפסנאי היה צריך לדעת לנהוג על המלגזה ולאפסן סחורה בתוך המחסנים. היום, הוא גם דואג שהסחורה תשהה במחסן מינימום זמן, לשם כך הוא דואג שחומר הגלם יגיע בסמוך לייצור ושסחורה מוגמרת תצא בהקדם אל היעד. כי מקום פלוס זמן = כסף.

הרבי מליובאוויטש שולל בתכלית כל סוג של שביתה במוסדות חינוך, מכיוון שהזמן הוא 'אבידה שאינה חוזרת', ובפרט שעות החינוך של ילדים, השקולות כנגד ימים רבים בבגרותו של האדם. במיוחד שבכך הורסים את השקפת עולמם של החניכים, בראותם שמחנכיהם עושים עוול לעשרות או מאות תלמידים בגלל תביעה כספית או אחרת ממישהו אחר, ומכך ילמדו כיצד לנהוג בעצמם…

כל איש כלכלה מוצלח משקיע כסף רב כשרואה את העתיד הוורוד שיגיע בזכות ההשקעה וכדי שהעסק שלו יתרומם ולא יפול. הילדים הם המשאב היקר ביותר שיש לנו, כאשר נשקיע בהם בצעירותם נרוויח פעמיים, גם נזכה לכח אדם איכותי, שיכניס להם ולמדינה כסף וגם נמנע ממנו ליפול לפשע שיכול לגרום להוצאות רבות למדינה. צריך לדאוג למחנכים שיראו בחינוך שליחות שדרכה נשמר את הדור הבא ולא כעוד עבודה שדרכה אפשר להביא אוכל הביתה. בהתאם לכך לראות את כדאיות ההשקעה ולהעניק שכר שישמר את המורים האיכותיים במערכת.

קשה היה לשמוע את תלונות ההורים על השביתה, שבעיקר הפריע להם שהם מפסידים ימי עבודה, עקב שירות השמרטף שהם צריכים לעשות ולא נשמעה צעקה רבתי על ימי הלימודים שהילדים מפסידים…

שמה של פרשת השבוע, פרשת חוקת, קשורה לנושא החינוך, חוקה מלשון חוק. מצוות, שהשכל האנושי לא היה חושב עליהם בטרם צווינו וגם לאחר הציווי השכל האנושי לא מבינם על בוריים. גם בחינוך, בתחילה צריך לגרום לילדים למלא אחרי הרגלי התנהגות, גם באם הם אינם מבינים מה עומד מאחוריהם, לחנכם במצוות ובמעשים טובים ורק לאחר מכן אפשר לתת להם להבין למה  חשוב להישמע להוראת המצוות וכמה טוב נפיק בהליכה באורחות התורה.

השבת יחול יום פטירתו של הרבי מליובאוויטש, המחנך הגדול של דורנו, שהיה ועדיין מורה דרך לרבים. אחד הסיפורים החוזרים על עצמם מאנשים רבים שנפגשו עימו לשיחות אישיות, כל אחד הרגיש את האכפתיות והדאגה לכל יהודי באשר הוא. הרב יונתן זקס ז"ל, רבה הראשי לשעבר של אנגליה, כאשר היה סטודנט לפילוסופיה, התמלא בשאלות והחליט לעבור בין גדולי ישראל לקבל מענה. הוא ביקר אצל הרבי והציג שורה של שאלות. הרבי התעלם מהשאלות שלו אך ענה לו תשובה שמחקה את השאלות… תשובה שבה ראה דאגה כנה לעם. רק הוא הרגיש שהגיע למנהיג אמיתי.

מחנך צריך לתבוע מהתלמידים למלא אחר מטלות ולפעמים מטלות קשות. הדרך הטובה ביותר לגרום להם לדבוק בדרישותיו  כאשר הם רואים את הדוגמא האישית. הרבי לא הפסיק לתבוע מכל מי שנפגש איתו להיות מנהיג בעצמו ולהעניק משלו לזולת, אך לפני שתבע מאחרים הוא בעצמו ביצע את הדברים ולא נח לרגע.

את התוצאה אנו רואים היום בעולם כולו כאשר שליחיו לא נחים לרגע, גם היום עשרים ושמונה  שנה לאחר הסתלקותו – מנהיגותו כובשת עולם וגורמת לעשרות אלפי אנשים לראות ולדאוג לזולת בכל מקום בעולם.

אז בואו נשמר את המשאב היקר ביותר, הילדים שלנו, ובכך נדאג לדור הבא.

נגישות