טורו השבועי על פרשת השבוע, של הרב יוסף יצחק לרר מתפרסם מידי שבוע בעיתון "יבניתון"

פרשת בשלח – לצפות בכל הסרטון –

אנו יודעים שבורא העולם, לא רק שברא את כל העולם אלא שולט על כל המתרחש בו. כדי להבין, עד כמה שאפשר, מהי המטרה במעשים מסוימים של ה' בעולם, חייבים לראות את  התמונה כולה.

השבוע נחשפתי לסרטון, בו נראה נער יורד מאוטובוס ביום מושלג,  רץ מאחורי אוטובוס על מנת לחצות את הכביש, לפתע הנער מחליק ונחבל.  מראהו היה מעורר רחמים, אך שניה לאחר מכן עלה חיוך על שפתיי. רכב שנסע במהירות גבוהה חלף על פני האוטובוס, אילולא הנער לא היה מחליק ונעצר הוא לא היה עמנו היום…

אנו נפגשים במקרים כגון אלו פעמים רבות גם בחיינו האישיים. הנפילות גורמות לנו לייאוש כשאנו רואים את הרגע העכשווי, אך אם מתבוננים עד סוף 'הסרטון' אנו מביאים אילו רווחים הפקנו מהקשיים ומהנפילות.

פעמים, המשך התמונה נמצא בהמשך חיינו ופעמים בדור הבא. אדם נהנה לראות תמונה מושלמת. בהרבה עבודות ישנה עבודת צוות כאשר כל קבוצה מייצרת חלק אחר מהמוצר המוגמר ובראשם יש את ראש הצוות, המרכז את כל העבודה ויודע לגרום לכולם לראות כיצד בזכותם מגיעים למוצר מוגמר. יש דברים שאנו שותפים בעבודת תיקון העולם שלוקחת דורות. פעמים שחקלאי זורע גרעין של תמר ולא מצפה לזכות לאכול מיבולו מאחר שלוקח שנים רבות עד שהעץ נותן פרי. לפעמים אנו שותפים בעבודה 'שחורה' אך  אנו היינו חלק חשוב בהצלחת המוצר כולו.

בפרשת השבוע, פרשת 'בשלח' אנו לומדים לראות את כל הסרט ולא להיתקע בחלקו הראשון. אנו עוברים השבוע לחלק השני של הסרט כאשר עם ישראל, בניסים גדולים, זוכה לצאת ממצרים. אך מי שגרם לעם לראות החלק השני של הסרט ולצאת ממצרים היה מנהיג הדור, משה רבנו, שהעם העריץ אותו ולכן למרות שבדרך הטבע איש לא יכול היה לברוח ממצרים, העם נמשך אחרי מנהיגותו של משה וצעד אחריו, אל הלא נודע, למדבר. צעידה שנמשכה ארבעים שנה, לאחר שבדרך זכו לקבל את התורה ובסוף המסע הגיעו אל המנוחה והנחלה – לארץ ישראל.

כאז, גם בדורות האחרונים, אנו נתקלים במנהיגים שנותנים לראות את כל התמונה, או לפחות להרגיש, שהקושי שלנו הוא חלק מהתמונה, שבסופה גם אם לא נזכה לחיות בה בחיים הגשמיים, נגיע אל האור והטוב.

השבוע חל יום פטירתו של מנהיג הדור הקודם, רבי יוסף יצחק שניאורסון, שראה את כל התמונה ונלחם בחירוף נפש כנגד המשטר הקומוניסטי העריץ, יחד עם צבא מעריצים שמסר את נפשו לבצע משימות שישַמרו את העם היהודי בחבר העמים. נכון שחלקם נפלו בקרב הגשמי ולא זכו לראות את האור, את הפריחה הגדולה של היהדות במדינות חבר העמים לשעבר, אור מאיר, הנמשך מהגחלת שהרבי נלחם שלא תכבה ואכן הצליח. אך ברוחם ונשמתם הם חלק בלתי נפרד מהאור.

גם הרבי של דורנו, הרבי מליובאוויטש, הצליח לעודד יהודים רבים תוך כדי השואה האיומה ולאחר מכן הצליח להרים את הדור שלאחר השואה שלא ייפול בייאוש של החורבן האיוֹם שאֵרע, הוא לא ניסה להסביר מדוע זה התרחש אך הצליח להקים "צבא של אור" המאיר את כל יהודי העולם בכל הפינות הנידחות ביותר. 

ביציאת מצרים, ברגע אחד עם ישראל יצא מעבדות לחירות וגם בגאולה העתידה בעזרת ה'. עם ישראל יגאל ברגע אחד, למרות ש"החושך יכסה ארץ". אינני זוכר בדורנו תקופה בה העולם היה אובד עצות תקופה כה ארוכה כהיום. אם עד עכשיו ניסו להתמודד עם הקורונה, לעצור את ההתפרצות ולמגרה, נראה שעכשיו מנסים, עד כמה שאפשר, להוריד את הראש ולראות כיצד היא חולפת…

כבמצרים, גם היום, ברגע אחד הכול יחלוף  ונזכה לצאת מ'עבדות', מהמציאות המכתיבה לנו את החיים, למציאות שבה נראה את האור הגדול של החיים ואנו חייבים להיות שותפים במשחק. כמשה, כן הרבי מליובאוויטש, נותן לנו הכוח לראות את כל הסרט, גם כשאנו נמצאים בחלקו הראשון והחשוך, נדע שדווקא כאן, הפעולות שמאירות את החושך יביאו אותנו לבקיעת השחר והאור האמיתי שבחיים, שאין אחריו חושך – בגאולה הקרובה.

מבולבלים?  תעמיקו בלימוד גלות וגאולת מצרים ותעתיקו אותה לחיינו העכשוויים..

נגישות