בימים אלו, עם ישראל בארץ ישראל, נכנס לעוד סיבוב (לא בריא) של מערכת בחירות שבה נבחרי הציבור, שופכים -כביכול לטובת הציבור – את כספי הציבור כמים. בעוד שהם מחדדים את החסרונות של המתחרים ומעצימים את הפילוג בעם.
זה הזמן לדבר על מנהיגות העם. כיצד צריך להיראות מנהיג יהודי. במיוחד בשבת הזו שמחברת שניים ממנהיגי הדורות האחרונים, הרבי מליובאוויטש שיום פטירתו חל בשבת שעברה וחמיו רבי יוסף יצחק הרבי הקודם של חסידות חב"ד שביום שני הקרוב יחול יום הצלתו מגיא צלמוות .
הרבי הקודם, שמסר את נפשו ממש למען השמירה על התחייה היהודית ברחבי ברית המועצות (לשעבר) כאשר השלטון הקומוניסטי ניסה למחוק כל סממן דתי וכל הדרכים היו כשרות להשיג את מטרתם כאשר רבים נרצחים ונעלמים במרתפי הכלא. הרבי הקודם – שהפריע להם בדרך – כאשר הקים רשת מחתרתית מסועפת לשמירה על התחייה היהודית, שרבים מחסידיו-חייליו לא חזרו מהקרב. השלטון שם לב, שטיפול בחסידיו לא משיג את המטרה, כי תמיד נזרעים גרעינים חדשים שמפריחים את השממה הרוחנית ובעקבות כך סימנו את הראש, והרבי נעצר ונידון למוות ביריה. לאחר שרשרת ניסית ביום י"ב תמוז – שיחול בשבוע הקרוב – יצא לחירות בדרך ניסית.
התבוננות בפרשיות השבוע האחרונות, מחדדות לנו את הקווים לדמותו של מנהיג יהודי. מנהיג יהודי רואה בתפקידו אחריות. המנהיג הגדול משה רבנו, לא רצה כלל ליטול את מושכות המנהיגות והציג את החסרונות שלו לעומת אחיו אהרון, אך ברגע שה' דרש ממנו ליטול את תפקיד ההנהגה, הוא ראה רק את הצרכים של העם מול עיניו. לצערנו, המציאות של היום מזכירה לנו את מאמר חז"ל ש"פני הדור כפני הכלב". הכלב הולך לפני הכרכרה ועל פניו נראה שהוא המוביל, אך ברגע האמת כאשר מגיעים לצומת דרכים, הכלב מסתובב אחורה ובודק לאן הכרכרה פונה.
גם היום 'המנהיגים' לא בודקים מהם הצרכים האמיתיים של העם, אלא כל העת מזמינים סקרים על מנת לראות מה העם רוצה. הם לא מובילים אלא מובלים.
כאשר העם היה במדבר, המנהיגים דאגו לו לכל צרכיו. מרים – לבאר המים , אהרון – לענני הכבוד שהגנו על העם ומשה – למזון, ל'מן'. לאחר פטירת מרים ואהרון, נעלמו הבאר והעננים עד שבזכותו של משה שדאג לעם בגשמיות וברוחניות חזרו הבאר והעננים.
ממשה אנו למדים, שמנהיג תפקידו, לעבוד אצל הציבור. מנהיג בא תמיד לתת ולא לקחת. הוא לעולם לא יאמר "זה לא התפקיד שלי" כי כל דבר שייטיב לעם שייך לתפקידו.
דבר מיוחד אנו מוצאים בין מנהיגי ישראל למנהיגי אומות העולם. בלק נכנס לחרדה כאשר מלך סיחון, שהיה לו עמו ברית הגנה – כשל. חומת המגן של בלק התמוטטה, החרדה השפיעה גם על העם. לעומתו, משה רבינו במלחמה מול עוג, הוא חשב שלעוג יש זכויות, החרדה לא נודעה לעם וגם לא השפיעה עליו. חז"ל אומרים "רשעים ברשות ליבם" הלב גרם לחרדת בלק והוא לא הצליח להתגבר עליו. אך אצל משה, השכל גבר על הלב, והוא לא נכנס לחרדה.
הרבי הקודם של חב"ד לא ראה את עצמו הוא עשה הכל למען העם ובשנים הקשות בברית המועצות לשעבר הוא הקים צבא מתוך ידיעה שהוא מוסר את נפשו באופן ממשי, לא היו ברוסיה פעילי זכויות אדם וקמפיינים אינטרנטיים שיכלו למנוע את הריגתו. בזכותו ובזכות החיילים שלו, הקים הרבי מליובאוויטש לתחייה בשנים האחרונות את הקהילות היהודיות ברחבי ברית המועצות.
הרבי שבתחילה לא רצה ליטול את כתר המנהיגות במשך שנה שלימה מאז פטירת חמיו, רק לאחר כשנה קיבל את התפקיד ומאז, לא הקדיש זמן לחייו הפרטיים כלל, למעט הזמן לכבד את אשתו הרבנית חיה מושקא שהייתה שותפה לחייו הציבוריים.
אלו היו מנהיגים.
אנו תפילה שהמנהיגים בארץ יחקו ולו במעט את מנהיגותו של משה, יזנחו את האגו הפרטי שלהם ויעשו אך ורק למען העם היושב בציון.
הם לא יפסידו בכך העם יוקיר להם תודה.
