טורו השבועי על פרשת השבוע, של הרב יוסף יצחק לרר מתפרסם מידי שבוע בעיתון "יבניתון"

עיתון בראשית – להתחיל מחדש –

ישנם כמה סוגי 'התחלות חדשות'. יש התחלה שמנסה למחוק את העבר, ויש התחלה שלוקחת את העבר אל מקום טוב יותר מכפי שהוא היה. לדוגמא: זוג שמתחתן בנישואין שניים הרבה פעמים מעוניין למחוק את העבר הקשה שחווה ולהתחיל חיים חדשים. אך ישנה התחלה, כמו תחילת קריאת התורה בפרשת 'בראשית' שמתרחשת תיכף עם סיום קריאת הפרשה האחרונה בתורה.

ההתחלה החדשה שמגיעה אחרי החגים, מגיעה אחרי יום כיפור בה החלטנו לשפר את התנהגותנו הכללית, התחלה זו ביכולתה לשאת עימה את העבר החשוך לעתיד הוורוד. אם בעבר היו רגעים שהיינו רוצים לשכוח יש בכוחם של רגעים אלו להעצים גם את העתיד.

חודש תשרי נחלק לשנים. הימים הנוראים – הכוללים את ראש השנה ויום הכיפור הנקראים ימי הדין, בימים אלו אנו עושים מאמץ לטהר את מעשינו על מנת לצאת נקיים בדין. ולאחריהם ימי השמחה סוכות ושמחת תורה.

במוצאי יום הכיפורים, מיד לאחר תקיעת השופר המסמלת את סיום עבודת התפילה של יום הכיפורים – נהוג לאחל "חג שמח" ולצאת בריקוד של שמחה. הרבי מליובאוויטש גם בגילו המבוגר היה אחרי יום הצום עולה על כיסא ומוחא כפיים בחוזקה כשברקע החסידים מנגנים את 'שירת הניצחון' המוכר כ'מארש נפוליון' שמסמל תנועה של ניצחון, עוונותינו נמחלו וניצחנו בדין.

במוצאי יום כיפור אנו מתחברים אל ה' מתוך אהבה גדולה. הגמרא במסכת יומא אומרת שאדם החוזר בתשובה לא מיראת העונש שיקבל על העברות שנכשל בהם, אלא מתוך אהבה רבה לה', מתוך הכרה באבא האוהב שעושה הכל לטובתו, תשובה כזו לא רק שמשכיחה במשפט את העוונות, אלא "זדונות נעשים לו כזכויות" ומעבירה את העבירות לצד של המצוות.

הדבר נובע מכך שהעבירות גורמות לאדם לעצור ולראות כמה הם הרחיקו אותו מהאבא האהוב ולגרום לו לעשות הכל על מנת להתקרב אליו. הריחוק שנוצר גורם לתשוקה גדולה להתקרב לה'. לכן העבירות יכולות לעבור אל הצד של הזכויות.

זו הסיבה שימי חג הסוכות ושמחת תורה הם שיא השמחה בחגי ישראל. אוהב ישראל הגדול הרבי מברדיצ'וב פגש פעם את גביר העיירה, שהיה מלא בממון וגם בעבירות לרוב ואמר לו: "אני מקנא בך", הלה התפלא מאוד שהרי הוא הכיר את הרבי כאדם ישר ואמר "במה הרבי יכול לקנא בי"? ענה לו הרבי, אם תחזור בתשובה מאהבה רבה כל החובות הרבות שרכשת יהפכו לזכויות ואז זכויותיך יהיו רבות מהזכויות שלי…

מעגל השנה אינם רק 365 ימי שנת חמה או 354 ימי שנת לבנה, אלא הם ששת ימי חול כאשר יום השביעי הוא יום שבת, שנים עשר חודשים שבהם יש את ימי החולין וימי החגים. ימים אפורים וימי חג ומועד שמוציאים אותנו מאווירה האפורה ונותנים צבע לימים ולחיים. כל  זאת אנו מכירים ולומדים מהתורה שאותה קיבלנו כמתנה. נכון שזו מתנה יקרה שצריך לעמול רבות כדי לשמר אותה אך היא טעם החיים שלנו!

אכן, סוג זה של התחלה, תחילת השנה יחד עם התחלת התורה נושאים איתם את העבר, למרות שהאדם אינו שולט על העבר ואינו יכול לשנותו, הוא בהחלט יכול לגרום לכך שגם הדברים השליליים שהיו בעבר ישפיעו לטובה. התורה מלמדת אותנו איך לחבר בהצלחה התחלה החדשה עם העשיה הישנה.