השבוע חל יום פטירתו העשרים ושש של הרבי מליובאוויטש. הצבא הגדול שהקים בעולם ממשיך להלחם עד היום ובמלא העוצמה ,אך בניגוד למלחמות שהתורה מציינת בפרשיות האחרונות שנלחמו נגד אנשים או מעשים זו מלחמה בעד, בעד השלום בעד הטוב מלחמה שמטרתה שכל יהודי בעולם יגיע אל הטוב האמיתי והמוחלט. המלחמה ארוכה עם הרבה מכשולים עם הרבה יהודים טובים שאינם מודעים שזה הטוב האמיתי עבורם, שרועים בשדות זרים במטרה להתענג מהטוב ובזאת מגיעים רק לתענוג גשמי נפסד. מנהיג, שאומנם לא נמצא עמנו בגשמיות אך כוחו ורוחו מלווים אותנו בכל רגע, כפי שהתבטאו מנהיגי חב"ד לדורותיהם ואמרו ,שלימוד תורתו והליכה בדרכו מקשרות אותנו אליו ומעניקה לנו מכוחותיו. ההתפתחות האדירה של צבא הרבי ,למרות הקשיים הרבים ,מוכיחה עד כמה אנו מקבלים מימנו כוחות.
כל המנהיגים הרבניים והפוליטיים שזכו לשוחח עם הרבי ביחידות יצאו בהתפעלות עצומה שהכול בו. זה הזמן להבין פעם נוספת מיהו מנהיג אמיתי ומה תפקידו האמיתי.
בשבוע שעבר למדנו ממשה רבנו שמנהיג מרגיש דאגה לכל בני עמו ללא יוצא מהכלל- וגם הסוררים הם חלק בלתי נפרד מעמו כפי שלמדנו בהתנהגותו מול דתן ואבירם הלוחמים הגדולים נגדו עוד ממצרים- כאשר משה שומע שה' החליט להענישם בעונש מיתה על התנהגותם , משה קם כדברי הפסוק "ויקם משה וילך אל דתן ואבירם" במקום לשמוח שממחר ירד מכשול מדרכו ,דתן ואבירם, הוא הולך לקראתם עם הגלימה המפוארת שלו על מנת שיראו אותו ויחזרו בתשובה ,אמנם זה לא קרה, אך משה הוכיח פעם נוספת שכל העם בני ה' ,גם הם בניו וכשם שאבא מחפש כל דרך להחזיר למוטב את בנו שסרח כי אצלו הוא בנו הטוב, כן המנהיג משה לא מוותר על אף יהודי, הוא מאמין באור הנמצא בחושך ומחפש כל דרך לגלות אותו.
מנהיג צריך להיות רועה נאמן כפי שנקרא משה "רעיה מאמנא" שאינו מחכה לאנשים שיגיעו לבקש את עזרתו אלא הוא יורד אל העם ומחפש לעזור כרועה הנאמן הדואג לצאנו.
משה לא זכה להכניס את העם לארץ כפי שכתוב בפרשת השבוע "חוקת", כי בעת הכאת הסלע כאשר היה צריך לדאוג למים לעם, הוא כינה את העם "המורים"ו- "סרבנים" ,הוא איבד את האמון בהם .מנהיג אמיתי חייב להאמין בעם כפי שהעם חייב להאמין בו.משה, אכן פיזית, לא הכניס העם, אך המשיך להיות המנהיג של העם הנותן כוחות למנהגי כל הדורות לשרתם.
אנו נמצאים בתקופה מורכבת בו רואים את וירוס הקורנה ממשיך להכות בעולם ללא רחם ואינו מבדיל בין דם לדם.לצערנו, ישנם אנשים המתעלמים מהדרישות והאזהרות שחוזרות ונישנות ואומרים:" לי זה לא יקרה" ואנו שואלים לאן פנינו מועדות???
כאן צריכים לפנות למשה רבנו , ובכל דור ודור למנהיגי הדור האמיתיים שכל עיסוקם לראות את האנשים ולרעות את העם לחוף מבטחים. הרבי, כל ימיו, דאג בדרכי נועם ודרכי שלום להחזיר את העם האובד לחוף המבטחים לקרבו להחזירו לאבינו שבשמים .
וזה ייתן מענה למגפה הקיימת וכפי שהרבי הסביר לאחר הכאת הסלע העם פגע במשה ואהרון ,בעקבות כך פרצה מגיפה וגרמה למוות על ידי הכשת הנחשים, ה' העניק את התרופה גם על ידי נחש שניתלה על התורן וכאשר האדם שהוכש והיה בסכנת חיים היה מביט עליו- היה מבריא! וכפי שחז"ל מסבירים שהנחש אינו ממית ואינו מחיה ,אלא, ההבטה אל הנחש היא הבטה אל אבינו שבשמים. הרבי, שנלחם כל ימיו לעניין זה וחייליו הממשיכים את מלחמתו למנוע את המגיפה הרוחנית בעם שריחקה את עם ישראל מאבא שבשמים וגרמה ליהודים רבים לאבד את יהדותם על ידי נישואי תערובת וכדו', הרבי נלחם את מלחמת השלום לגלות בכל אחד את הקשר הפנימי לאבינו שבשמים ולקרבו אליו.
הבה ונביט אל הנחש הנחושת ,אל אבינו שבשמים ונתחבר אליו,כי אז נוכל להתנתק מארס הנחש ומהמגיפה שפוגעת קשות בבריאות הגשמית והכלכלית של העם .
בואו נתחבר לרצונו ומעשיו של הרבי והוא יחבר אותנו לאבינו שבשמים שיציל אותנו מכל פגע רע.
