באחד מההתכתבויות בין השר יוסף בורג עם הרבי מליובאוויטש שהתקיימו בזמן בחירות סמוך לחג השבועות, הביא הרבי בפני השר את דברי הבעל שם טוב, שכל דבר שיהודי רואה או שומע עליו ללמוד ממנו מוסר השכל בעבודתו וקשריו עם ה', הרבי ביקש להאיר את עיניו ויפיק לקח מהבחירות.
למרות שהבוחר הממוצע הוא אדם פשוט,ובסך הכל מוגבל ביכולותיו, עושה המועמד כל מאמץ כדי למצוא חן בעיניו, כאשר הוא משקיע זמן רב, ממעט באכילה ובשינה והכל כדי שיבחר. כך עם ישראל שנבחר בבחירות הראשונות לפני למעלה משלושת אלפים שנה על ידי ה', וכפי שבברכת קריאת שמע מברכים מידי יום "הבוחר בעמו ישראל באהבה", ודאי שעלינו לעשות כל מאמץ למצוא חן בעיני הבוחר – הבורא – ולהמשיך להיות הנבחרים.
בניגוד לנבחר ציבור, שלאחר הבחירות עליו לתגמל את הבוחרים, כפי שהבטיח להם לפני הבחירות, אצל "הבוחר בעמו ישראל באהבה", הנבחר ממשיך לקבל לאורך כל הדרך מאיתו יתברך. הדבר היחיד שהוא צריך לתת לבוחר, אלו קיום התורה והמצוות שגם הם לטובת הנבחרים, הם אמורים לחזק הקשר עם הבוחר ולהמשיך לקבל שפע ברכה והצלחה.
בימים אלו, אנו שבוע אחרי "הבחירות" – חג מתן תורה. דווקא עכשיו צריך לחדד ולהבין מה תפקידו של הבוחר ומה של הנבחר. כמו שבמנהיגות ציבורית יש את המנהיג העליון – ראש המדינה, שלצידו צוות מנהיגים, שרים, יועצים וכו' המסייעים בידו לנהל את המדינה ומתחתיהם מנהיגים מקומיים כמו ראשי ערים, כאשר על ההתנהלות המקומית להיות תואמת לחוקי המדינה.
מעל מנהיג המדינה יש את מנהיג העולם שמנהיגות המדינה צריכה להיות כפופה לחוקיו. שרשרת מצוות התורה יוצרת את המציאות שנוצרה בעקבות הבחירות בהר סיני ויציאת מצרים שאנו כעת אנשים בני חורין. אין בשר ודם שאמור לשלוט עלינו יש בשר ודם שאמר לסייע בידינו להתנהל נכון.
אנחנו נהיה עם חופשי כאשר נבין מה קרה בהר סיני. למדנו כבר שהכוח נמצא בידי ה' והוא העניק לנו את האחריות. ה' ברא את העולם! בכוחו נותן לנו בכל רגע אנרגיה חדשה להמשך קיום וחיות העולם, כמו שכל אחד מבין בשכלו שאין דבר החי בעולם ללא אנרגיה קבועה שמחיה אותו, גם הכוח האטומי שמניע את נושאת המטוסים הגדולה מוגבל באנרגיה וצריך לחדשו.
ה' מעניק לנו את האנרגיה, ומשום כך מנהיגים צריכים לדעת שהם נבחרי העם שקיבלו את האחריות לדאוג למדינה ולעם מתוקן. את הכוח לכך, גם הם מקבלים מה' נותן הכוח ע"י נטילת האחריות שהעם ימלא את ספר החוקים, כל חוקי המדינה חייבים להיות תואמים לחוקי התורה.
בעולם מתוקן, לאחר הבחירות היו צריכים הנבחרים לקבל את האחריות לניהול בריא של העם והכוח היה צריך להישאר בידי הבוחרים, העם שבחר בהם. בכל רגע נתון צריכים הם לחשוב כיצד להיטיב עם העם. אך לצערנו, ביום שאחרי אני מרגישים נטולי כוח עד הבחירות הבאות אזי הנבחרים חוזרים אל העם ומבקשים את אמונו וחוזר חלילה… ובינתיים המדינה מה תהיה עליה?
גם אנשי המשפט היהודי, הסנהדרין והשופטים שהיו בימים ההם לעולם לא קבעו את החוקים, הם רק בדקו לאיזה חוק שייכת המציאות שהובאה לפתחם. הדבר היחיד שהם חידשו היו תקנות וסייגים האמורים לשמר את החוקים.
בשבוע שעבר כולנו נבחרנו כמנהיגים נוטלי אחריות והשבוע נקרא את פרשת "בהעלותך" הפותחת בהדלקת מנורת שבעת הקנים בבית המקדש. המנורה, הנר והאור מסמלים את הנשמה היהודית ושבעת הקנים מסמלים שבע דרגות שונות בנשמות. נכון שבעם ישראל ישנן דעות שונות אך המנורה מאחדת את כולם.
כשנתבונן בעם ישראל נראה את הדעות השונות, אך כולם הם נרות מאירים. אחת המעלות של הנר הוא שביכולתו להדליק את חברו ללא שיחסיר מעצמו מאומה. כאשר ניקח את האחריות ונעניק את החסר לזולת, לנר השני לנשמה של השני – לא נרגיש שזה בא על חשבוננו, נהפוך הוא – זה בא לחשבוננו.
בואו ונשקיע במי שבחר בנו, בואו ונשקיע בנבחרים – אחינו בני ישראל.
