טורו השבועי על פרשת השבוע, של הרב יוסף יצחק לרר מתפרסם מידי שבוע בעיתון "יבניתון"

ויחי – איך מתמגנים מפגיעת הזולת?

האם פעם חשבתם מיהו הילד שהכי הרבה נפגע מחבריו לכיתה? כמובן…הילד שהכי פגיע! אם לא הבנתם מה כתוב כאן – המשיכו לקרוא…

העולם מלא בפוגעים ונפגעים. זה קורה בין בני זוג, אחים או חברים. הפגיעה משאירה משקעים רבים אצל הנפגע ופעמים אף משקעים שעוצרים את מהלך החיים, מחשבות שלא נגמרות על מה ולמה.

והנה, נסגר מעגל שנמשך על פני מספר פרשות – "מערכת היחסים שבין יוסף לאחיו". תחילה, בחלומות יוסף, בהם ראה שאביו ואחיו משתחווים לו, דבר שהכעיס והקפיץ אותם, גרם להם ל"חפש" את יוסף ולבסוף לזורקו לבור ולמכור אותו לעבד לישמעאלים. האחים הנפגעים נהפכו לפוגעים. הגלגל מתהפך ויוסף נעשה משנה למלך ובשלב מסוים הוא כביכול נהפך לפוגע, כאשר אביו ואחיו נזקקו למזון בעקבות הרעב הקשה שהיה גם בארץ כנען.

לבסוף, יוסף מגלה כי הוא אחיהם ומוחל להם על מעשיהם ואף מקנה להם מקום מגורים ומחיה. האחים לא האמינו למראה עיניהם, היתכן לגמול לחייבים טובות? והם חששו שהכל כדי לרצות האבא, כדי לא לגרום לו עגמת נפש ולאחר הסתלקותו מהעולם הכל יתהפך…

ואכן, בפרשתינו פרשת ויחי, לאחר פטירת האבא, יעקב, האחים נכנסים ללחץ וחוששים מנקמת האח וכאן מגיע המסר הגדול מיוסף: לא רק שהוא מוחל להם על התנהגותם הלא ראוייה אלא אף מסביר להם, שהכל מאת השם ושמעשיהם היה חלק ממהלך שהביא אותו למקום החשוב שבו הוא נמצא עתה. כלומר, לא רק שלא נורא מה שהם עשו אלא ביקש: "אל תקחו ללב, הרי בסוף יצא מזה משהו טוב".

סליחה ומחילה אינו כלי שאנו צריכים להפעילו רק בערב יום כיפור כאשר אנו מבקשים את מחילת החברים על הפגיעה בהם במשך השנה כולה על מנת להגיע לגמר חתימה טובה אצל בורא עולם, כי אם כלי שאנו זקוקים להשתמש בו במשך השנה כולה.

בסיפור המופיע בספר הזוהר אנו למדים על העוצמה החזקה העומדת מאחורי המחילה. רבי אבא צעד במבואות לוד, בדרך ראה נחש ארסי המתקרב לאדם ששכב על גזע עץ. לפתע אחד הענפים מהאילן נשבר, נפל על הנחש והרגו. האיש התעורר וקם על רגליו. גזע העץ, עליו שכב רגע קודם, נסחף לעבר התהום…  רבי אבא התעניין מה הם זכויותיו המיוחדות שבעקבותיהם נעשו לו שני ניסים ברצף? ענה האיש:"אני משתדל בכל יום להתפייס עם כל מי שעשה לי רע, איני הולך לישון לפני שאני מוחל בלב שלם ומקבל על עצמי לגמול טובה למי שעשה לי רעה".

בואו לא נסתפק רק ברכישת הערכה רבה ליוסף שגמל לאחיו טוב מול מעשיהם שפגעו בו, בואו לא נסתפק בהערכה לאותו יהודי שפגש רבי אבא ושלא היה הולך לישון בטרם מחל לכל הפוגעים בו, אלא ניישם זאת בחיי היום יום שלנו.

אכן, כיצד אפשר להבליג למי שפגע בי, במיוחד בטרם תיקן את מעשיו? נכון שצריך להשתדל ולהתאמץ כדי להתנהג בצורה כזאת אך לא צריך להיות יוסף הצדיק בשביל להצליח.

הסיפור הבא יעזור לנו לאמץ את אומנות המחילה. יהודי בטרם הליכתו לישון אומר את קריאת שמע על המיטה ובהקדמה אומר "הריני מוחל לכל מי שהכעיס והקניט אותי" וכו'. החסיד, רבי מנחם מנדל פוטרפס היה בוכה מידי ערב כשאמר מילים אלו. כשנשאל לפשר הדבר ענה: הקטע "הריני מוחל" מלמד אותי שאני בעל גאווה גדול, כך שכל דבר שאומרים לי פוגע בי כי אני ראוי ליחס מועדף ולכן אני נאלץ למחול בערב. "הריני" שפירושו "אני בעל המציאות החשובה" – נדרש למחול למי שפגע בי, אך אם אני מרגיש עצמי מגומד בעולם, מידת הענווה והצניעות שולטים בי אני פחות מפריע לאנשים, פחות אנשים מנסים לפגוע ואני פחות פגיע ומי שלא נפגע לא צריך למחול.

אכן, ילדים שמסוגלים לא להיפגע מהחברים גורמים לכך שהחברים לא ישקיעו מאמץ לפגוע בהם. מבוגרים שמסוגלים למחול, משאירים לעצמם שטח פנוי רגוע, הם אינם דרוכים כל הזמן מחשש שייפָגעו ואינם מחכים בפינה לפוגעים.

בואו ונדאג ש"הריני מוחל" לא יהיה רק משאלת לב. ונגיע לשלווה עם הסובבים אותנו.

מכירת חמץ

בעקבות משבר הקורונה אנו מאפשרים לתושבי יבנה והסביבה לבצע מכירת חמץ ותרומות קמחא דפסחא באמצעות האתר.

ניתן למצוא את הקישורים גם בראש האתר.